הגישה ההומניסטית בה אני דוגלת ולפיה אני מטפלת, אומרת שבני האדם הם יצורים בעלי ערך, עליהם למצוא את האוצר האישי והייחודי שלהם כדי להעצים את תחושת הערך העצמי שלהם.
יש בי אמונה עמוקה ביכולת האדם להשתנות, ושלכולנו יש את המשאבים הפנימיים הנחוצים כדי להתמודד, להתפתח, ולגדול.
תפקיד המטפל הוא לעזור למטופל לגלות משאבים אלו בעצמו. מטופלים מגיעים לטיפול פעמים רבות כשהם במצב הישרדותי, המטפל רואה ומתקף חוויה זו, וביחד עם זאת מחזיק את התקווה גם במצבי תסכול קשים, ומושיט יד לעזור למטופלים להתחבר למשאבים ולכוחות החיים שלהם.
דרך הטיפול שלי, מציעה אינטגרציה מעמיקה של תהליכים תוך אישיים ובין אישיים וניתן ליישמה בטיפולים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים.
הטיפול ממוקד לקראת שינוי.
בגישה ובמפגשים שלי עם המטופלים באים לביטוי-חשיבה חיובית, אמונה ותקווה שיש אפשרות לחולל שינוי.
ובלבד/ קמה שיר
אדם זקוק למרחב נפשי לשכון בו.
להצטנף לכדור בתוך מישהו אחר,
להיות בו ילד,
להיכנס אליו ולהישאר.
או כורסה,
כורסה לשקוע בה,
שתהיה רכה ועוטפת
שיוכל להנמיך את ישיבתו בתוכה
במצבי משבר,
ובלבד שמול הכורסה ישב אדם.
מתוך אנא אנטולוגיית טיפול